להיות אחד בשניים או שלושה

0 116

סביבת התינוק במהלך ההיריון, מורכבת מהשליה, מי שפיר, וגם מאחיו התאום. השותפות של התאומים לרחם יוצרת מצב מיוחד בו העובר הנוסף, הנו חלק מהסביבה הראשונית של התינוק, שותפות שהופכת להיות דבר מוכר ומשמעותי ביותר עבורו. מחקרים הוכיחו כי כבר בהיותם ברחם, תאומים מגיבים אחד לשני.  לאחר הלידה, נמצא שתאומים השוכבים באותה עריסה רגועים יותר מאילו השוכבים בעריסות נפרדות. כלומר, הקרבה של התאומים או השלישייה, הנוצרת כבר בשלב בו הם שוהים ברחם, יוצרת ביניהם קשר מיוחד ועוצמתי שילווה אותם במהלך חייהם. היות והתאומים בני אותו גיל, חלק משמעותי מההתפתחות שלהם מתרחשת כשהם זה לצד זה, מה שמוביל להמשך חיזוק מערכת היחסים הקרובה ביניהם.

עם כזו קרבה ושותפות, האם תיתכן התפתחות של היכולת להרגיש שלם, לא תלוי ונפרד, בבחינת שנינו ביחד וכל אחד לחוד?מהי למעשה נפרדות? וכיצד תהליך זה מתאפשר אצל תאומים או שלישיות?

בראשית חייו, לתינוק אין תפיסה מגובשת והבחנה ברורה בקיום האחר (המטפל העיקרי), ולכן אין אצלו גם את תחושת הנפרדות, דבר שישתנה במהלך חייו עם ההתפתחות התקינה. בתקופת החיים הראשונה התינוק זקוק לטיפול של ההורה ותלוי לגמרי בהיענות של הדמות המטפלת ובהתאמה שלה לצרכיו. הענות זו חשובה ומהותית לביסוס הביטחון ותחושת האחזקה של התינוק וההתקיימות שלו בעולם. התנהלות נכונה של ההורה במילוי הצרכים של התינוק, יוצרת מצב בו התינוק מרגיש שההורה הוא חלק בלתי נפרד ממנו, והתינוק מצידו לא מבין שצרכיו מסופקים על ידי גורם אחר. ככל שהתינוק גדל, יכולותיו הקונטיביות והמוטוריות מעניקות לו יותר עצמאות והבנה. כך, הוא מצליח להבחין במתרחש בסביבתו, ואף להניע את גופו עם יותר שליטה, מה שמקנה לו תחושת הנאה וסיפוק. ניתן לראות כבר בגיל צעיר את מבט ההנאה של התינוק כשהוא מצליח לתפוס חפץ באופן מכוון, או כשהוא מתחיל ללכת או לזחול. באופן תואם, הוא מבסס בהדרגה את בטחונו האישי ביכולותיו ומסוגל להכיל מעט יותר תסכול, לדחות סיפוקים ולשאת תחושות לא נעימות נוספות.

כאשר התסכול שהתינוק חווה מצד הסביבה, הוא הדרגתי, נסבל ומותאם ליכולותיו הוא מסוגל להישען על עצמו ולהרגיע את עצמו. בשלב מאוחר יותר מבין התינוק כי ייתכנו מצבים בהם רצונותיו לא יהיו חופפים לאלו של המטפל העיקרי ויחד עם זאת ההבחנה בכך שצרכיו נענים על ידי האחר. כך, בהדרגה הוא משיג את התחושה של היותו ישות נפרדת מההורה ומתחיל את תהליך הנפרדות. חשוב לציין שתהליך הנפרדות ארוך ונרחב, כולל בתוכו מספר שלבים ומסתיים עם סיום גיל ההתבגרות (שלב הספרציה השני).

שנינו ביחד וכל אחד לחוד

במקרה בו מדובר בתאומים או שלישייה תהליך הנפרדות הפסיכולוגית מורכב יותר, היות והתינוק חווה את עצמו ואת התאום שלו כיחידה אחת. במצב זה, תהליך הנפרדות יתרחש בשני מוקדים: האחד מתייחס לתהליך הנפרדות מההורה, והמוקד הנוסף לנפרדות מאחיו התאום.

יצירת נפרדות מההורה וגם מהאח התאום

נפרדות היא היכולת לפתח זהות עצמית מובחנת, לבוא במגע ולהכיר את תחומי העניין שלי, את החזקות והחולשות ולהיות מסוגל לפעול לבד ללא תלות קיצונית באחר.
המייחד תאום/ אח בשלישייה, היא העובדה שמעבר לנפרדות שיצטרך לפתח מההורה, יתרחש תהליך דומה כאשר מושא הנפרדות הוא אחיו. זהו למעשה התהליך וההתמודדות הדומיננטית ביותר בחיי התאומים או השלישייה.
תהליך של נפרדות מאח תאום מתחיל בחודשי חייו הראשונים של התינוק, ומתבסס על חוויה חושית של תאומות ברחם ונטייה לתפוס את עצמם כיחידה אחת. תפקיד הנפרדות הוא לאפשר לכל אחד מהתאומים תחושת יכולת וזהות אישית, בלי תלות בתאום, ותוך כדי כך לשמור על הקשר המיוחד והזיקה שביניהם. זהו תהליך מורכב המלווה בהרבה שאלות ודילמות שחשוב שיעלו ויקבלו מקום.

באופן טבעי ברגע שמדובר בתאומים או בשלישייה, האתגר העומד בפני ההורה גדול יותר ועיקרו לתת מענה מהיר ומותאם לכל התינוקות. בשלב זה יתכן ויעלו תחושות של קושי לספק באופן מלא את הצרכים של כל אחד מהתינוקות בו זמנית דבר שעלול לגרום תחושות אשמה ועייפות גדולה.
בתקופה הראשונה כדאי להיעזר בבן משפחה קרוב או חבר טוב במידת האפשר, על מנת להקל מהעומס הפיסי והרגשי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שאין מן הנמנע שכל אחד מהתינוקות יאלץ לחכות מידי פעם זמן רב יותר ללא אפשרות לספק את צרכיו באופן מיידי. כל זמן שהתינוק מקבל את המענה לו היה זקוק, היכולת שלו לפתח סבלנות ולחכות למענה  יהפכו לתכונות אשר יסייעו להתפתחו תהליך הנפרדות. עם זאת חשוב לשים לב, לא לספק מיידית צרכים של תינוק אחד (לדוגמא זה שבוכה חזק יותר או מהר יותר) באופן עקבי. אפשר להיעזר בתור, שמפחית חרדה וקינאה בין התינוקות, ומאפשר לכל אחד מהם לקבל מענה, בלי הצורך לוותר ועם היכולת להתגמש ולשאת תסכול מותאם. התנהלות נכונה של ההורה או הדמות המטפלת, תאפשר לכל אחד מהילדים התקשרות בטוחה ובניית תחושת אמון בעולם, שהיא הבסיס ליכולת הנפרדות (מההורה ומהאח התאום).

חשוב לעודד נפרדות ועצמאות בגיל המתאים במטרה לאפשר את הקשר והמקום הבטוח של ההיענות לצרכים שמתוכו צומחת הנפרדות. תהליך של נפרדות או עצמאות שיתרחשו מוקדם מידי (עוד לפני שיתהווה הקשר הבטוח), ותהיה כזו שנשענת על העצמי כמי שמספק את הצרכים בגיל מוקדם מדי, תכלול איתה קשיים. מצד שני, מומלץ לא לעודד תלותיות וחוסר אבחנה, המקשים על הפעוט להרגיש את היכולות שלו ועצמאותו. המטרה היא שהילד יפתח תחושת בטחון בעולם וילמד להכיר את צרכיו, ובהדרגה יבין את מגבלות היכולת ויכיר גם בצרכים של האחר.
בהתייחס לנפרדות בין תאומים או שלישייה, חשוב לאפשר להם את הקשר המיוחד והעמוק שביניהם הכולל שהות משותפת של נוכחות, משחק וקשר. דווקא מתוך החוויה המשותפת, תצמח היכולת להיות נפרד ושלם. במקביל, חשוב שההורה יבין כי הקשר בין התאומים או השלישייה אינו מחליף את הקשר בינו לבין כל אחד מהם, תקשורת ויחסים שהנם מהותיים להתפתחות לכל אחד מהילדים.
לצד המרחב המאפשר לאחים לשהות יחד ולהיות בקשר, להיות מטופלים זה לצד זה, חשוב שההורה יתייחס לכל אחד מהם בנפרד, ילמד בהדרגה להכיר את צרכיו של כל אחד, נטיותיו ומאפייניו, ויעזור לכל אחד מהם להתפתח בהתאם. באופן כזה יוכל הילד לתפוס את עצמו כנפרד ואת התאום שלו כאחר ממנו, בו בזמן שמתקיים ביניהם קשר עמוק.

לסיכום, ילדים שנולדו יחד זקוקים זה לזה להתפתחות ולגיבוש הזהות כמו גם לנפרדות. היכולת להיות אינדיבידואל ובו בזמן חלק מצוות הנה בעלת השפעה מכרעת על ההתנהלות של התאומים כגוף אחד וגם על כל אחד באופן סובייקטיבי.

להיות הורה לתאומים

במטרה לספק לכל אחד מהילדים את המרחב האישי וההתפתחותי שלו ויחד עם זאת לתת מקום לקשר המיוחד שיש בניהם, חשובה ראשית המודעות של ההורה. בכל מקרה שעולה שאלה או התלבטות, כדאי לפנות להתייעצות כדי להגדיל את המודעות, להכיר את הפסיכולוגיה, ואף להיערך בהתאם מבחינת ציפיות אישיות כמו גם התארגנויות קונקרטיות. חשוב לקחת בחשבון שאין "מתכון" אחד לגידול תאומים או שלישייה, ויש להתאים את ההתנהלות של ההורים לכל אחד מהילדים. במיוחד כשמדובר בילדים המתקשים להיפרד, בעלי תחומי העניין דומים ומראה זהה.

להלן מספר דרכים שיאפשרו להורים לתמוך בתהליך הנפרדות כחלק ממערכת היחסים הקרובה והמיוחדת הקיימת בין תאומים או שלישייה:

  1. פניה לכל ילד בשמו ולא כגוף אחד: "אתם", "בואו"
  2. צורת לבוש אישית (כיצד להלביש תאומים בבגדים תואמים)
  3. החל מגיל שלוש- יצירת חוג חברים השייך לכל ילד, בנוסף לחוג החברים המשותף (במידה ויש)
  4. הענקת זמן איכות נפרד לכל ילד, עם כל אחד מההורים
  5. התבוננות בילדים זמן פעילות או משחק, במטרה להכיר כל אחד מהילדים ע"י צפייה בהתנהלותו
  6. הפרדה של מסגרות בהתאם לצורך ולגיל (שלום כיתה א)
  7. שילוב בחוגים שונים
  8. הכלת מריבות בין האחים, תוך כדי הצבת גבולות ובטחון
  9. מתן אפשרות למשחקים משותפים וגם למשחקים אישיים
  10. אחסון קבוע לחפצים של כל אחד מהילדים (כגון מיטה/סלקל ברכב/ארגז משחקים)

במצבים בהם מודגש השוני, התחרותיות והקנאה בין התאומים, ההתערבות תצטרך להיות כזו שמאפשרת את חיזוק הקשר והשותפות, תוך הבהרה שלכל אחד יש מקום מיוחד משלו שלא נלקח על ידי אחיו.

אחת הסוגיות המעסיקות הורים רבים לתאומים או שלישייה, הנה מועד ההפרדה בין המסגרות: בגיל הגן, בשלב בו עולים לכיתה א או מאוחר יותר. ככלל, מומלץ לאפשר לאחים תאומים או שלישייה לשהות יחד במסגרות החינוך עד לשלב בו הם מתחילים ללמוד בבית הספר. בתקופת הגן כאשר שמים פחות דגש ברור על הישגים לימודיים, החוויה של המשחק והשהות המשותפת (שמוכרת ומשמעותית כבר מתקופת ההיריון) מפתחת ומעצימה. כאשר הילד מתחיל את לימודיו במסגרת בי"ס, הוא אמור להיות בעל יכולת לשאת את הנפרדות ותחושת האני העצמי התגבשה. בשלב זה, מומלץ להפריד במטרה למנוע תלות והימנעות. חשוב לאפשר לכל אחד מהתאומים את המרחב שלו, ליצירת חברים ולרכישת ידע ,ללא תחושת אשמה או קינאה. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ואף להפריד בתקופת הגן במידה וקיימים יחסי תלות בין האחים או סימנים נוספים המעידים על הצורך להפריד במסגרות בשלב מוקדם יותר.
הנושא הופך משמעותי יותר כאשר שוקלים את המשך הלימודים של אחד הילדים בגן בזמן שאחיו בשל לעלות לכיתה א' כמתוכנן ובהתאם לגילו. במצב כזה כדאי לשקול בזהירות הפרדה סביב ילד שנשאר כיתה. עם זאת, אין החלטה ברורה וחד משמעית ונדרשת בחינה של כל מקרה לגופו.
במקרה כזה, מומלץ לעשות הערכת עלות מול תועלת ולתת את הדעת להשלכות הנובעות מהבחירה שתעשה. כדאי לוודא שהילד שאמור להמשיך לשהות שנה נוספת בגן, לא נפגע מכך בצורה משמעותית ולבדוק בצורה יסודית ועמוקה האם לימודים של שנה נוספת בגן ישרתו את המטרה, או שעדיף שיתחיל את לימודיו בביה"ס, תוך עזרה ותמיכה של אנשי חינוך ופסיכולוגים.

השפעת התנהלות ההורים על תהליך הנפרדות

ככלל, אין צורך בהתערבות הורית כדי ליצור את הנפרדות הזו אלא במצב בו קיים קושי להיפרד. במידה וקיים מצב של תלותיות ותהליך הנפרדות מתעכב, מומלץ לזהות את המניעים ולטפל בנושא החל מקבלת ייעוץ ועד לימודים במסגרות נפרדות.
חשוב לנסות שלא להשוות בין האחים בכל אחד מתחומי החיים אלא, לקבל כל אחד מהילדים כפי שהוא, בהתאם להתפתחותו ואופיו, ובנוסף, להשאיר מקום לתנועה ולהשתנות של אותו ילד. הורה אשר עורך השוואות, עלול לקבע תפקיד לכל ילד, דבר שיקשה עליו להכיר את הילד שלו כאינדיבידואל, ועל הילד יקשה לסגל לעצמו יכולת גמישות והתפתחות. לכן, חשוב שההורה יוכל להתייחס לכל אחד מהתאומים כעולם בפני עצמו ולא אל מול ובהשוואה לתאום שלו.

לסיכום, אפשר להקביל קשר בין תאומים למערכת יחסים זוגית טובה, המורכבת מבילוי זמן יחד ושותפות עמוקה, ובמקביל, עיסוק בתחביבים ובתחומי עניין נפרדים. כך, האתגר בתאומים הוא כפול. מצד אחד התייחסות למערכת היחסים המיוחדת והקשר החשוב בין השניים, ומצד נוסף, התבוננות על כל ילד כאינדיבידואל תוך ניסיון שלא להשוות בינו לבין אחיו. כלומר, חיפוש אחר נקודת האיזון שהיא – קבלת היותם של האחים צוות שעבר חוויות משותפות, לצד ההבנה ומתן האפשרות עבור כל אחד מהם להיות עולם ומלואו.

נעמה שמש – פסיכולוגית קלינית מומחית

מעוניינים לשוחח עם נעמה? הכנסו לדף המומחים שלנו

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.