מעורבות הורים בהכנת שיעורי הבית

0 381

שנת הלימודים החלה. התלמידים חזרו למסגרת בית ספר ובהדרגה לשגרת הלימודים, וכחלק בלתי נפרד מכך גם לשיעורי הבית.
נושא שיעורי הבית, הוא נושא רלוונטי, המפגיש הרבה הורים ואנשי חינוך עם שאלות, דעות והתמודדויות. ישנם הורים ואנשי מקצוע, אשר חושבים כי שיעורי הבית מיותרים, אינם מקדמים את הילד ועלולים להוסיף מתח לחייו. הרוב, עדיין רואה בשיעורי הבית את הערוץ דרכו הילד מתאמן, מכין את עצמו ומתרגל נושאים שונים, וזו המתכונת שנהוגה כיום ברוב מוסדות החינוך בארץ.
מבחינת הורים רבים, שיעורי הבית הנם ערוץ תקשורת נוסף, דרכו הם כהורים, יכולים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם. גם צוות בית הספר מצפה כי ההורה יהיה מעורב במידת מה, בתהליך הכנת שיעורי הבית של הילד.

חשוב לשאול את השאלה ולבדוק, האם מעורבות הורים בהכנת שיעורים מסייעת ותורמת לילד ולקשר הורה ילד, או שמא היא מפריעה ומיותרת.

                                                                                                                                          

מחקרים ניסו לבדוק את הקשר שבין מעורבות הורית לבין הצלחה אקדמית של הילד. ככלל, נמצא שיש קשר הדדי בין השניים. כלומר, מעורבות הורית והתעניינות “נכונה” תומכת ומעודדת, קשורה לעניין גדול יותר של הילד בלימודים, ולנכונות שלו להצליח. הצלחה אקדמית של הילד נמצאה קשורה למעורבות הורית ובהתאמה, הצלחה אקדמית ושל ילדים מובילה למעורבות הורית. לצד מחקרים אלו, ישנו מחקר עדכני ורחב היקף שנערך בארה”ב ומצא, כי אין קשר בין מעורבות הורית להצלחת הילד בלימודים. החוקרים מסבירים את התוצאות בין היתר בכך, שההורה כבר אינו זוכר את החומר ממילא. מערבות ההורה בנושא הטלת האחראיות על הכנת שיעורי הבית עלולה ליצור בלבול אצל הילד בשאלה – מי אחראי להכנת שיעורי הבית וללימודים, דבר שעלול לחבל ברמת ההשקעה והנכונות של הילד וההתגייסות שלו ללימודים. יחד עם זאת, חשוב לציין, שבמחקר הזה לא נלקח בחשבון סגנון המעורבות ההורית כלומר, לא נעשתה הבחנה בין מעורבות הורית תומכת ומעודדת לבין מעורבות עם אלמנטים של שליטה. מעורבות הורית במהלך שיעורי הבית, כוללת מגוון היבטים: הקשר בין מעורבות הורית להישגים, המעורבות ה באיכות וסגנון המעורבות. פרמטרים אשר לא נבדקו או נלקחו בחשבון במחקר זה, הנם איכות וסגנון המעורבות ההורית בלימודי הילד.

כיצד מוודאים כי קיים איזון בין מעורבות הורית לבין העצמת הילד ופיתוח עצמאותו?

בתקופת חיים שבה הזמן המשותף הורה – ילד יקר ומוגבל, נושא זה משמעותי ביותר. חשוב להפיק מזמן האיכות המשותף את המרב ובנוסף, לנסות ולמנוע מצבים שעלולים לפגוע בקשר ילד-הורה ובהתפתחות הילד. באופן כללי, נראה שהנקודה שלא נבדקה במחקר השני – סגנון המעורבות ההורית, היא מהותית וקריטית. העניין המשמעותי הנו, אופי המעורבות ההורית והדרך בה ניתן להפיק את המרב לשני הצדדים.

איך, כמה ולמה להיות מעורבים?

אופן המעורבות ההורית הוא משמעותי ומתחיל במערכת הצפיות והצרכים של ההורה. ישנם הורים בעלי ציפיות גבוהות שהילד יצליח ולאחרים פחות. חשוב שכל הורה יהיה מודע במידה מסוימת לעמדה ההורית שלו ובהתאם לכך להתנהלותו בנושא הכנת שיעורי הבית.
אבחנה מקובלת בסגנון המעורבות, היא בין מעורבות עם אלמנטים של שליטה, לבין מעורבות עם אלמנטים של תמיכה והיענות.
מעורבות הורית, שתתבסס על שליטה, כפייה והכתבה, עלולה להסיט את האחריות על שיעורי הבית מהילד להורה שהופך להיות האחראי. בנוסף, לצבוע את שיעורי הבית במאבקי כוח, עונשים ולהוביל לתחושות של תסכול, חרדה וכעס אצל הילד.
לעומת זאת, מעורבות הורית המתבססת על היענות מצד ההורה, משדרת מסר אחר. עמדה של תמיכה ועידוד, מאפשרת קשר וקירבה, תוך כדי יצירת אבחנה ונפרדות בין ההורה והילד. כך, הילד הוא האחראי לשיעורים, וההורה הוא זה ש”בתמונה”, נמצא שם, “מחזיק” בידיעה שלו את החלק הזה בחיי הילד . ההורה נגיש במידה ועולה קושי, קיימת הצלחה או כל דבר אחר. באופן כזה יש סיכוי טוב, שהילד יחווה את ההורה כשותף, המתעניין במצבו וקרוב אליו, דבר שיוסיף לתחושת הביטחון והמסוגלות העצמית של הילד.
מבחינת ההורה זו גם אפשרות לחשוף את הילד ולעזור לו ל”התאמן” ובהדרגה, לרכוש יכולות נוספות משמעותיות, לא פחות מהישגים אקדמיים גרידא. ילד שמסגול להתמודד, תוך תמיכה ונוכחות של הורה יכול לבחון פרמטרים כגון: הזמן הנכון ביותר להכנת שיעורי הבית, האם דרושה מנוחה , האם כדאי לדחות את השיעורים למועד מאוחר יותר וכדומה. החשיבה וההתמודדות המדוברת, יכולות לחשוף ולפתוח כר נרחב ללמידה של מיומנויות כמו ניהול זמן, ארגון וניהול משימה, עמידה בתסכול, יכולת של וויסות, למידה של חובות וזכויות ועוד.

ככלל, מומלץ לבנות עם הילדים סדר יום ובו לתכנן את הזמן להכנת השיעורים, ובנוסף גם למנוחה והתאווררות. חשוב שהילדים יהיו שותפים לתכנון ולחשיבה. שאלות המכוונות לילד ובגובה העיניים כגון: המתייחסות לזמן הריכוז האופטימאלי של הילד, הצרכים שלו ברגע שהוא חוזר מביה”ס וכדומה, יעזרו לו להכיר את הצרכים, המגבלות והמטלות שלו, דבר שיתרום לגישה חיובית של הילד לנושא. באופן דומה, מחשבה והתבוננות של ההורה ביחס לילד המסוים, תעזור ביצירת אווירה נעימה סביב שיעורי הבית. ילד אחד יסתייע בהשמעת מוסיקה, במטרה להרגיש נינוח ולהיות מרוכז. ילד אחר יעזר בסביבה שקטה ומסודרת. בדרך זו, ההורה יכול לסייע דרך הזמינות וההיענות שלו, יחד עם המחשבה ההבנה את הילד המסוים והצרכים שלו.

קושי לעומת הצלחה בלימודים

ישנם מקרים בהם ההורה לא יצליח להתאים עצמו לגמרה לילד ולצרכיו הלימודיים, במיוחד כאשר מדובר באחים תאומים או שלישיה. במצב זה, קיימת התמודדות עם סוגיות כגון – חלוקת זמן שווה בין הילדים וכיצד לתת מענה לצורכים המשתנים של כל אחד מהילדים. במקרה שאחד הילדים מתקשה יותר לעומת אחיו, חשוב לעשות הערכה כוללת, ולבחון שוב את הצרכים של כל ילד. יתכן שהילד שמצליח יותר בלימודים, זקוק להתייחסות ומעורבות לא פחות מאחיו, או שלא. כדאי להימנע ממצבי קיצון, בהם ההורה סומך לגמר על ילד אחד ומקיים ליווי צמוד לילד השני. גם כאשר מדובר בילד אחד, חשוב להתייחס ולהעניק תשומת לב במקרים בהם הילד מבטא קושי כמו במקרים בהם קיימת הצלחה בלימודים. חשוב ללוות, גם אם באופן חלקי גם את הילד ה”מצליח” ולגלות התעניינות בחומר הנלמד, במידת ההתעניינות שלו בביה”ס ובתכנים הנלמדים. לגבי הילד המתקשה, חשוב גם לבדוק את ההתנהלות שלי כהורה – האם ישנם רגעים מסוימים, בהם אכפת לי יותר מדי כהורה, ודווקא אז אני פחות מצליח להיות אפקטיבי ולסייע. במקרים כמו זה, כדאי להיעזר באיש המתאים – בייבי סיטר שכייף לקרוא איתה ולהכין איתה את שיעורי הבית / מורה פרטי מקצועי / הוראה מתקנת במידת הצורך.

חשוב להימנע מהשוואה בין הילדים עד כמה שניתן, ובנוסף, להיות יצירתי. ההתכווננות והמודעות לחשיבות של יחס שווה, אינה בהכרח שאיפה לזהות. אין הכרח לבלות בהכנת שיעורי בית את אותה מידת זמן, באותו אופן ועם אותה מידת התייחסות, עבור כל הילדים. חשוב לראות את הילד כאינדוידואל, ולנהוג לפי הצרכים האישיים במידת האפשר. ישנם ילדים שייהנו מהכנה משותפת של שיעורי הבית, כאשר כל אחד מהאחים משתף ובתורו מסביר. אצל אחרים, מצב זה, עלולה להוביל למתח ותסכול. חשוב לשקול כל מקרה לגופו. כאשר ההורים מבחינים שהילד מתקשה להכין שיעורי בית, חשוב לאתר את מקור הקושי ולהבין, האם הדבר מסמל קושי בלימודים, קשיי ריכוז, או כל דבר אחר. איתור הבעיה ומתן טיפול בהתאם, תאפשר לילד לחוות הצלחה ותחושה, שהוא חלק אינטגראלי מהכיתה.

לסיכום, שיעורי הבית יכולים להיות כלי שמסייע להורים ולא מטלה נוספת. איזון נכון במידת המעורבות ההורית, יאפשר לכם להכיר את התכנים הנלמדים בכיתה וללמוד על האופן שבו הילד מתמודד עם קושי, תסכול וגם להכיר אותו טוב יותר. הכנת שיעורי בית משותפת יכולה לשמש כמקור לשיחה על מה שקורה בביה”ס, הבנת הדינאמיקה החברתית בכיתה, עידוד הסקרנות של הילד ופיתוח יכולתו בתחומים המעניינים אותו בנוסף על יצירת קרבה בינך לבין הילד.

נעמה שמש – פסיכולוגית קלינית

מעוניינים לשוחח עם נעמה? הכנסו לדף המומחים שלנו

אולי תאהבו גם עוד פוסטים

השאירו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם