היריון התאומים המיוחל הגיע ואז.. בסקירת המערכות הראשונה שלי גילתה….

שלי לייבל

0 1,045

התחושה הזו שסוף סוף אחרי 3 וחצי שנים, הצלחתי להיקלט להריון.. תאומים, אפשרה לי לחיות בסוג של אופוריה.

ואז הגיעה הסקירה הראשונה…

נבדקתי בבדיקת אולטראסאונד, ובסיום הבדיקה התבשרתי לצערי שלאחד העוברים ישנו סיכוי של 1 מתוך 10 שהוא לוקה בתסמונת דאון. חרב עלי עולמי. הרופא התחיל להסביר על אופציה של דילול עוברים ואני ריחפתי לעולמות אחרים לחלומות שלי, בהם אני רואה אותם משחקים יחד בן ובת, זה לא יכול להיות! זה לא יכול לקרות לי! זה לא מגיע לי אחרי כל מה שעברתי!

הופנתי לעשות בדיקת מי שפיר, דקרו אותי פעמיים בבטן במחט ענקית, שאמורה לחדור את שק ההיריון. בדיקה לא נעימה, אך אני למודת בדיקות לא נעימות, יש לי תואר שני בבדיקות לא נעימות. כך שעברתי גם את זו בגבורה. אמי היקרה ליוותה אותי וכששמעה שיש דרך לקצר את ההמתנה לתשובה המיוחלת תמורת סכום נאה, מיד שלפה את הארנק ואמרה שהיא לא תמתין שבועיים עד לתוצאה. ובזכות המזומנים ,תוך 3 ימים התקשרו לבשר לי שהעוברים תקינים. ירדה לי אבן מהלב. אמא שלי חזרה לנשום סדיר.

 

 

 

היריון תאומים מתקדם ו'רגלי שרק'

ככל שההיריון התקדם, נהיה יותר קשה וכבד, ונהיו לי בצקות ברגליים, בעבודה קראו לי 'רגליי שרק'. בנוסף, גם תקפו אותי תופעות הריון שגרתיות אך מעצבנות כמו צרבות, כאבי גב, גלי חום, מיגרנות. כל אלו היו משחק ילדים, כי כאשר נכנסתי לחודש שביעי נשלפו ה"תותחים הכבדים", תפקודי הכבד שלי היו גבוהים מאד, בצקות מטורפות וגירודים בכל הגוף, הרגיש כאילו נמלים הולכות לי מתחת לעור, הייתי מתגרדת עם סרגל ברזל, עד שלא ראיתי שיורד לי דם לא הפסקתי. בדיעבד כל אלו הצביעו על רעלת הריון שהגיעה אח"כ.

צוואר הרחם שלי התקצר והראש של הילדה ישב כל כך נמוך שכל פעם שרק הזיזה את הראש הרגשתי כאילו היא עומדת לצאת. וכמובן שכבר הרופא הוציא אותי לשמירת הריון. פקד על מנוחה מנוחה מנוחה. הכי לא אני! אבל החודש היה אוגוסט ואני שוקלת כמו הר. הספה המזגן וה-VOD הפכו לחבריי הטובים ביותר. אך באיזשהו שלב כבר התחלתי לטפס על הקירות.

ואם לא די בכל אלו, שבועיים לפני הלידה תקפה אותי דלקת חריפה בקיבה. אושפזתי (במסדרון) וסבלתי כאבים עזים ברום הבטן, זה הרגיש כאילו משאית ובתוכה חומר נפץ עומדת על הבטן שלי והיא עוד רגע עומדת להתפוצץ. התפללתי לחזור לחבריי הטובים (הספה המזגן וה-VOD). מה גם שזה עשה לי צירים מוקדמים שהוסיפו לסבלי. האדישות הבלתי נסבלת של צוות חדר המיון נשים הוציא אותי מדעתי, בעוד אני מתפתלת מכאבים אמי ובעלי החליפו משמרת, עשו חפיפה "היא סובלת"! וניפרדו לשלום. ואני עדיין במיטה במסדרון מחכה לגואל, לא גואל רצון אל תטעו, גואל בדמות רופא שיפסוק על התרופה הנכונה שתושיע אותי מכאבי. והוא הגיע, אחרי 6 שעות של סבל! רשם, קיבלתי, בלעתי, נירגעתי, ושוחררתי הביתה.

 

שבוע 35 – היריון מרובה עוברים ועוד מעט לידה

הגיע שבוע 35 וניגשתי למרפאה לבדיקה השבועית השגרתית- מכירים טופס טיולים בצבא? אותו עקרון, רק ששיניתי את המונח ל"טופס טילטולים". כל שבוע שבועיים מתייצבת במרפאה להריון בסיכון על מנת לעבור בדיקות שגרתיות הכוללות בדיקת לחץ דם, בדיקת שתן, משקל גוף שלי, אולטראסאונד של העוברים ושל צוואר הרחם, מוניטור לבדיקת דופק העוברים, ואח"כ ממתינים לרופא שיעבור על כל הבדיקות ויקבע המשך פעולה- כל זה לוקח בסביבות 2-4 שע' תלוי כמה תור יש אצל הרופא, ככה כל שבוע- שבועיים. השבוע כשהגעתי לבדיקה השגרתית הגברת אולטראסאונד אמרה שהצוואר שלי התקצר עד מאד ושהרופא יגיד לי מה לעשות. אוקיי, זה כבר קרה בעבר אז לא התרגשתי במיוחד. אחרי כל ה"טופס טילטולים" השבועי ניגשתי לרופא שיחרוץ את דיני והוא קבע "יש לך פתיחה של 2 אצבעות- מיד למיון!" ואני כפי שאתם כבר מכירים אותי, בצועיסטית טובה, התנעתי את רכבי וטסתי למיון.

 

תבוא מהר!

יום א' בבוקר במיון נשים זה לא מקום שכדאי להיות בו אם לא חייבים. זה כמו איילון ביום גשום. כמו לבוא לסופרמארקט ביום שישי, כמו ללכת ללונה פארק בחול המועד, גם במיון נשים יש "טופס טילטולים", שוב פעם מוניטור, בדיקות דם, אינפוזיה, אולטראסאונד, בדיקת שתן ורק אחרי כל זה את נכנסת לרופא לבדוק פתיחה…והופ פתאום הרופא מחליט להכניס אותי לחדר לידה! מתקשרת בהיסטריה לליאור בן זוגי, וצועקת לו תבוא!!! תבוא מהר!!

 

ורצים לדעת איך הגיע שלי עד הלום? לכל הטורים הקודמים לחצו>> שלי לייבל והדרך להיריון התאומים הנכסף

 

 

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.