למרות המלצת הרופא על דילול החלטנו להמשיך עם ההריון ומה שיהיה יהיה! קבלו את משפחת אלטמן

0 567

טקסט מרגש שכתבה בינת אלטמן אטינגר – נכון שכולנו רוצים להרוג אותה על איך שהיא נראית אבל היא ללא ספק השראה לכולנו בכל הקשור לכוח רצון, נחישות, ואמא לביאה!! הכירו את בינת ומשפחתה המדהימה, ומזל טוב לתאומים המדהימים שלה שחוגגים השבוע שנה!!

ספרו לי איך מתמודדים???
כשהילדים קטנים אנחנו משוועים לרק דקה אחת של שקט, בבוקר מתחננים לעוד 5 דקות של שינה, נושמים לרווחה שהילדים קמים בלי חום, מחכים לגן שיפתח ב-07:15 ורצים לשים אותם גם ביום שישי!!

אז איך הפכנו הורים לשלושה פעוטות בשנתיים ?
הכל התחיל כשהבת שלי ליאן חגגה יום הולדת שנה זה היה היום המאושר בחיינו חגגנו לבכורה שלנו את גיל שנה !
זאת היתה תקופה לא פשוטה של עליות וירידות ,הקטנה שלנו נולדה שבוע 30 שרדה כריכה מלאה של חבל הטבור סביב צווארה ורצתה לצאת לאוויר העולם בכל מחיר תינוקת קטנטנה כל כך ושברירית בגודל של בובה!


אני זוכרת שהתקופה שהיא נולדה היתה שמחה מהולה בעצב הריקנות הזאת לחזור מבית החולים בידיים ריקות פירקה אותי לגורמים! כל יום שעבר מבחינתנו היה הישרדות עד לשחרור מהפגיה,כל כך חיכיתי שתהיה בת שנה! והינה יום הולדת שנה עבר והתעוררתי לבוקר חדש בוקר שבו גיליתי שאני בהריון! בהריון!!!!!!!
עוד לא הסתגלתי בכלל לאימהות ויש לי תינוקת בת שנה ושוב בהריון? מה עושים? איך נעבור את זה שוב ?
לאחר שבוע נכנסתי לבדיקת רופא התפללתי שהכל בסדר ואולי יראו דופק -הרופא שבדק אותי הרגיע שהכל בסדר ואיחל לי מזל טוב כפול!
מה? שאלתי מה כפול ?
יש לך שני שקים הוא אמר שני עוברים,עם דופק מזל טוב!
ואני שותקת לא מאמינה עם דמעות בעיניים , איך אני הולכת לספר את זה לבעלי?!


הגעתי הביתה סיפרתי לבעלי על החדשות הכפולות והוא מצידו, שותק, לא מגיב כמעט והתעלף , כמובן שהוא שמח ונכנסנו יחד לרכבת הרים של הריון תאומים ההתרגשות היתה בעיצומה שבוע 11 הגיע הגיע ואיתו התור לרופא ושוב אזכה לראות אותם .

עשינו את הבדיקה ואז כמו מכה משמיים הרופא המליץ על דילול!

הוא טען שההריון לא יחזיק ,לא הבנו למה הרי הכל בסדר !
נכון שזה הריון לא מתוכנן שנה אחרי קיסרי אבל אם הכל בסדר אז למה לדלל?! איך אפשר לבחור? הייתי על סף דמעות והחלטנו פה אחד שאנחנו ממשיכים בכל הכוח ומה שיהיה יהיה.


אז המשכנו אבל עם רופא אחר, והדרך לא היתה קלה עם תחושת כובד , בצקות אישפוזים, עבודה לצד גידול הילדה יצאתי לשמירת הריון של חודש -שנראה כמו נצח שמירה מלאה לא ללכת כמעט בכלל למעט מהבית רק באוטו לבדיקות -הרגשה נוראית אבל שווה הכל בשביל הנסיכים שלנו.

לאחר חודש לא פשוט תמה לה שמירת ההריון בירידת מים בשבוע 32+2
לאחר יומיים לא פשוטים בחדר הלידה נולדו הנסיכים שלנו מתן&אושר-שוב ההתמודדות עם הריקנות הזאת נוסף לקטנה שלי שלא מבינה לאן אמא נעלמה לה ? ולמה היא עצובה ? הייתי צריכה לתפוס את עצמי בידיים ולעצור את הכל בפנים להישאר חזקה בשבילה ,בשביל כולם.


אחרי השחרור מהפגיה ההתחלה היתה קשה , נפשית פיזית מכל הבחינות,הלוגיסטיקה הזאת של לחלק את עצמי לשניים כי אמא רק אחת!
היו רגעים שפשוט הרגשתי אבודה בתוך כל הבכי שלהם ושלי -רק הקירות היו עדיי,שוב כל כך חיכיתי שיגדלו עוד חודש ועוד אחד עבר חופשת הלידה הסתיימה חזרתי לעבודתי , הקטנים בגן ואני זכיתי כל יום להתגעגע מחדש!

השנה הזאת בהחלט לא היתה פשוטה עם שלושה קטנים מתחת לגיל 3 אבל שרדנו כדי לספר     

היום במבט לאחור אני פונה להורים לתאומים ושלישיות אני ממליצה לכם להיערך מראש לקחת כל עזרה שהציעו לכם אם זה יד נוספת, ממשפחה, חברים ואפילו בתשלום , לקחת לעצמכם פסק זמן מכל הטירוף ולנצל אותו לשעות שינה, שעות בילוי עם הבעל , עם הילדים הנוספים , לנוח.
לא לתת לעצמכם להתפרק לגורמים ,הגדולה שלנו כבני אדם היא לצמוח מכל משבר -זאת לא בושה לבקש עזרה
והאמת היא שככל שאנחנו נשפוט את עצמנו פחות אנחנו נקבל מעצמנו יותר?.

אולי תאהבו גם עוד פוסטים

השאירו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם