הפרדת התאומים לראשונה בכיתה א' – איך זה מרגיש שנה אחרי?

גלי לויטה ליבוביץ

0 959

 

איך הם יסתדרו 'לבד'? התאומות זה כוח! מה אם יתגעגעו במהלך היום?

נשמע מוכר?

למי שעומד להפריד את התאומים או השלישייה בגן או בבית הספר, אני רוצה לספר כי לפני שנה בדיוק הייתי במצבכם. אור ויובל שהיו יחד מהרחם ועד גן חובה – כולל' הסתדרו מצוין. רגע לפני כיתה א' ובפעם הראשונה הם עמדו ללמוד במסגרות נפרדות. אז מה היה ואיך אנחנו מרגישים עם ההחלטה שנה אחרי?

כל אחד נכנס לכיתה שלו – או מה שהוגדר מראש ככיתה א'1 (יובל) וא'2 (אור). הזליגות שהיו במהלך השנה – במיוחד מצדו רק הוכיחו לנו שיש  פה געגוע.

איך זה בא לידי ביטוי? רצון לחזק יותר לקשר ומגע שבאו לידי ביטוי בחיבוקים וגם במריבות.

המון המון שאלות: 'איך נראית המורה'? 'איפה נשב'? 'כמה ילדים יש בכל כיתה'?

נראה היה כי התאומות שנתנה להם כל כך הרבה כוח – נוטשת אותם כאשר הם לומדים כל אחת בנפרד. בפועל היא ליוותה ותמשיך להיות אתם תמיד. זו הייתה הזדמנות לתת להם יחד וכל אחד בנפרד את האפשרות להתפתח. ללמוד איך להסתדר וכשצריך, לאחד כוחות ולתת חיבוק.

 

ההפסקה = ארץ חדשה

בחודשים הראשונים הם חיפשו את איתי – האח הגדול שגם לומד בבית הספר והאחד את השני ולא תמיד מצאו – למרות שבין הכיתות הפרידו קיר או שניים. צריך להבין שלילדים בכיתה א' – ההפסקה נראית כמו ארץ חדשה – עם המון תושבים זרים, שפה לא מוכרת, רעש והמולה.

 

 

 

שניהם יחד וכל אחד לחוד – גם עם אתגרים

כל אחד מהם עבר את התקופה בצורה אחרת כשהבסיס שווה – קושי להיפרד וגעגועים למוכר והידוע. לה היה קשה להיפרד ממני בבקרים והוא התקשר כמה פעמים..במהלך היום מבית הספר.

 

לפני השינה, אחרי ששוחחנו אתם, הם המשיכו לעולם משלהם – מספרים על חוויות היום, משתפים חוששים ונהנים – כמו שרק תאומים יודעים.

 

השאלה האם עשינו נכון עלתה כל הזמן. היו רגעים שרציתי להודיע לבית הספר שהם מתאחדים – מבחינתי שילמדו שניהם בכיתה

וגם דיברתי אתם על זה. שניהם אמרו שהם רוצים ללמוד יחד באותה כיתה ואז עלתה השאלה – איפה?

כל אחד אוהב את המורה ואת הכיתה שלו. החבר/ה הכי טוב/ה של כל אחד יושב לצדו. שניהם נקשרו מאוד למורה וגם יצרו קשרים חדשים.

שמתי לב לדבר נוסף שקרה.. בבית הם פתאום שחקו יותר, בילו זמן רב יותר יחד והשיח שלהם הפך לבוגר ועמוק יותר.

 

בזמן שהתלבטנו – שאלה אותי אחת החברות האם אני הייתי רוצה למוד עם אחת האחיות שלי באותה הכיתה. עניתי שלא – למרות שאני אוהבת את האחיות שלי הכי שרק אפשר. כל אחד צריך פינה לעצמו.

עם הזמן הבנתי – שטוב עשינו.

זה בא לידי ביטוי בחברויות של כל אחד, בהתנהלות בבית הספר וגם שעשינו שיעורים. כל אחד התפתח בקצב שלו ולכן היה חשוב לי פעמים רבות לשבת אתם בנפרד.

 

ובואו לא נתבלבל – הם גרים באותו החדר, ואנחנו כמשפחה מבלים המום יחד – כך שזמן איכות האחד עם השני – יש.

 

מה אני רוצה לומר לגבי הפרדת תאומים במסגרות?

 

קודם כל – תעשו מה שטוב לכם וכל מקרה לגופו – אף אחד לא יכול להכריח אתכם לעשות משהו בניגוד לרצונכם – בין אם תחליטו להפריד או לא.

אם אתם שואלים אותי – תנו להם ספייס האחד מהשני – זה כל כך חשוב. אלא אם אתם גרים באחוזה ענקית ולא בבית ממוצע או בדירה – אתם יכולים לסמוך עליהם שהקשר ימשיך ואף יעמיק. תחשבו על הגעגוע שאתם חשים לבן או בת הזוג בסופו של כל יום.

 

אני מזמינה אתכם לקרוא את המכתב שכתבתי להם בדוק לפני שנה – רגע לפני שעזבו את הגן וגם, כמה מילים שכתבתי קצת אחרי תחילתה של שנת הלימודים – האם ההחלטה להפריד הייתה נכונה. 

 

מי שרוצה להתייעץ איתי, לשאול שאלות ולקבל טיפים – מוזמנים לעשות זאת בשבוע הבא – יום שלישי 4.9 בשעה 21:30 בקבוצה שלנו בפייסבוק. אלי תצטרף שלי עידו – אמא לשלישייה מקסימה שעולה השנה לכיתה א'.

 

בהצלחה לכולם

 

גלי . . .

 

 

 

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.