6 פעמים של שיחת טלפון מהאחות שאמרה בקרירות שהפעם זה לא קרה. 6 פעמים של דקירה בלב. 6 פעמים של אכזבה – שלי לייבל על המסע לעבר היריון התאומים המיוחל

שלי לייבל

2 860

אז אחרי שכבר עשינו היכרות ונפתחנו קצת, אני יכולה להרשות לעצמי "להתבכיין" קצת ולספר לכם על הטיפולי פוריות שעברתי בהריון הראשון שלי.

כל השנים נזהרתי ונשמרתי.. לקחתי גלולות במשך 10 שנים ברציפות ללא הפסקות! ואם הייתי מפספסת גלולה אחת הייתי חוטפת התקף לב. כמה שצחקתי על עצמי בדיעבד כשגיליתי שאני לא מצליחה להיקלט להריון.

עוד לפני החתונה כבר ידעתי שאני רוצה ילדים, התחתנתי עם בחיר ליבי ומיד לאחר החתונה הפסקתי עם הגלולות. וחיכיתי…עבר חודש, עברו חודשיים … שלושה…אחרי 4 חודשים חשבתי שכנראה לא הבנו טוב את חוקיי המשחק. החלטתי לחקור יותר לעומק את הנושא,.

ולהפתעתי גיליתי שיש דבר כזה שנקרא ביוץ. הדבר המופלא הזה קורה רק 24 שעות בחודש..ניתן להיקלט להריון גם ביום שלפניו וביום שאחריו, בחישוב מהיר יש לי 72 שעות בחודש להרביץ עבודה..

את הביוץ ניתן לזהות עם מקלוני קסם… נהדר! שמחה וצוהלת לכיוון בית המרקחת הסמוך, הצטיידתי במקלונים ויאללה לעבודה.

כך עברה לה עוד חצי שנה ו…כלום, נאדה, גורנישט. שנה עברה וכולם – ההורים והחברים מתחילים לשאול אם אנחנו מתכננים, מלחיץ. שאלתי את עצמי:.למה אנחנו לא מצליחים? מה אנחנו עושים לא נכון? אולי יש בעיה? האם זה אצלי או אצלו? או אולי לשנינו? לחץ לחץ המון לחץ..

 

 

ניגשתי לרופא הנשים שלי, שהציע לעשות "הזרעה".  כשמה כן היא, לוקחים את הפרה (האישה) וזורעים בה את הזירעונים של הפר (הגבר). לפני התענוג הזה לוקחים את הזירעונים לטיפול 10,000 – למעבדה להשבחת זרע . אם הזירעונים מתפקדים כמו סבא בן 80, הרפואה עוזרת להם להיות כמו של נער בן 16 . להיט!

הפרה לא מקופחת, במקביל היא מקבלת הורמונים להגברת הביוץ והקליטה של הזירעונים.

נשמע לכם פשוט? אז זהו שלא. כל יומיים צריך להגיע למרפאה ללקיחת דם מהווריד כדי לזהות את יום הביוץ במדויק, וגם לבדיקת אולטראסאונד וגינאלית. פעם  ביומיים אני מגיעה למרפאה לבדיקות, ופוגשת את אותם הפרצופים המדוכאים של כל הבנות שלא מצליחות בדיוק כמוני. דכאון מוות. שביזות יום א', ג', ו-"ה'".

ניסינו 6 הזרעות… 6 פעמים של שיחת טלפון מהאחות שאמרה בקרירות שהפעם זה לא קרה. 6 פעמים של דקירה בלב. 6 פעמים של אכזבה מעצמי מהבעל מהיקום מהחיים מהכל.

 

 

 

 

אחרי 6 הזרעות לפי חוקי הפורמט, עוברים לטיפולי IVF  – לשלב התותחים הכבדים.

כעת הטיפול מתקיים בבית חולים. הטיפול כולל  זריקות הורמונים לבטן…בכל ערב. הקשר הצמוד והליווי של הרופא המטפל מאפשר מעט שחרור של כל הלחץ המצטבר, במיוחד שממשיכים לבקר מידי יומיים במרפאה לבדיקת דם ואולטראסאונד במצעד הדיכאוניות.

והנה סוף סוף הגיע הרגע לו חיכיתי, קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות…היום שבו אני שואבת ביציות בפעם הראשונה בחיי. צועדת לי בחלוק בית חולים, חיוורת, הורמונאלית בטירוף, עצבנית משוגעת, מורעבת כי הייתי בצום, נכנסת בגפי רועדת לחדר ניתוח גדול מנוכר וקפוא בטירוף, מלא בצוות שאף אחד לא ממש מתייחס אליך חוץ מהמרדים (מזל שאני כבר רגילה לאפקט הפרה עוד מההזרעות) ומהרופא האלוף שלי שהבאתי מהבית, בשבילם את עוד גוש בשר שצריך לשאוב ממנו ביציות…התחלתי לרעוד מקור מפחד מלחץ. המרדים שואל אותי כל שאלה כמה פעמים כי אני לא שומעת כלום מרוב לחץ. מדקלמת תשובות

 

,

 

 

והמרדים אומר תספרי עד 10 ואומר לי לילה טוב…ואני סופרת 1 2 3 4 5 ב6 כבר הייתי בשינה עמוקה, הכי טובה שהייתה לי בחיים.

ממצמצת ומסתנוורת מאורות ניאון חזקים להחריד, לרגע לא מבינה איפה אני נמצאת עד שמישהי בחלוק לבן והבל פה נוראי (קפה וסיגריות= ריח של גופה רקובה, סתם לידע כללי) מתעסקת לי באינפוזיה, עוברות כמה דקות בודדות והרופא המלאך שלי הופיע ובישר שהכל עבר בהצלחה ואת מס' הביציות שנשאבו יעדכנו אותי בהמשך.

נלקחתי לחדר פרטי ואחרי 5-10 דקות אני שומעת ריצה במסדרון עם נעלי ספורט מצפצפות ובעלי נכנס מתנשף…אני מחפש אותך האחות לא אמרה לי שאת כבר בחדר ואני מחכה בחדר המתנה במתח והיא לא בסדר….ובסוף כשנרגע נזכר לשאול לשלומי.

שאבו לי 21 ביציות שזה לא מעט…חלקן לא שרדו ו9 מתוכם הופרו לכדי עובר.

בדרך כלל אחרי השאיבה ממתינים יומיים ומחזירים את העובר. לאחר מכן ממתינים שבועיים עד לתוצאות המעידות על אחד משניים: האם הגוף קלט את העובר והאם אני בהריון או שלא.

אז במקרה הזה.. התשובה הייתה שלילית. 7 עוברים נוספים הוחזרו.. ועוד.. ועוד… ושוב שעמתי את המילה לא.. ולא.. ולא.. ואולי בפעם הבאה.

נגמרו לי העוברים המוקפאים, כולל 2 שנהרסו בתהליך ההפשרה.

והחלטתי לקחת פסק זמן מהטיפולים…הנפש שלי צעקה דיי, הגוף זעק לחדול אבל הנשמה לא נרגעה. הכמיהה לילד הייתה חזקה ולכן החלטתי לשנות גישה, לטפל בנפש הפצועה שלי ואחר כך לתכנן מסלול מחדש.

אני חלילה לא מתיימרת להכתיב לכן מה לעשות, כי אין פה נכון או לא נכון, כל אחת ומה שנכון לה ועושה לה טוב ובכל זאת.. בפעם הבאה אשתף אתכן בתהליך קצת אחר שהתחלתי.. שונה ממה שהכרתי עד כה, והוביל אותי להצלחה…

 

לחצו על הלינק כדי לקרוא את הטור הראשון הראשון של שלי לייבל – הורים לשני זוגות תאומים – מה זה אומר?

 

 

 

 

 

You might also like More from author

2 Comments

  1. Mori_a says

    את אלופה!!! סוג של גיבורת על.

  2. אירנה says

    שלינקה! מקסים, מהלב ונוגע ללב! את אלופה ויש לך כוחות ותעצומות נפש אדירות!!! אם כבר ילדים אז בזוגות…

Leave A Reply

Your email address will not be published.