להניק להעניק לשניים או לשלושה – האם אפשרי ואיך עושים את זה?!!!

מאת:איילת להב

0 287

 

נתחיל מההכרזה החשובה והבסיסית למאמר זה: בהחלט אפשר להניק תאומים הנקה מלאה ולעיתים גם אמהות לשלישיות מצליחות במשימה המופלאה. אני זוכרת את עצמי במהלך ההיריון תאומים שלי חוקרת, בודקת ולומדת את סוגית הנקת התאומים בכל אספקט אפשרי. שמחתי לגלות שהנקת תאומים היא בהחלט אפשרית. למידה והכנה מוקדמת יכולות לשמש בסיס איתן, להצלחת התהליך, ולהתמודדות עם האתגרים שיבואו בהמשך.

איפשור התהליך קורה בראש וראשונה הודות לעובדה החשובה והאלמנטרית ביותר, כמו של כל הליך ביולוגי, והיא הגוף האנושי, או אם לדייק הנשי. אישה שנושאת היריון, בין אם של עובר אחד ובין אם יותר מאחד, מערכות הגוף שלה מגויסות לתהליך ההיריון, לתהליך הזנת וגידול העוברים שבבטן. ומכיוון שהנקה היא חלק בלתי נפרד מכל התהליך הזה, ונחשבת אפילו לשלב הרביעי של הלידה, הרי שגם לזה יש את כל המשאבים והמרכיבים שנועדו לתמוך בהצלחת התהליך – החל במבנה השדיים שמתפתחים במהלך ההריון על מנת לספק את הקולסטרום, החלב הראשוני כבר מרגע הלידה, דרך התהליכים ההורמונלים שמתרחשים באופן טבעי מרגע יציאת התינוקות מהרחם ועד עיקרון הביקוש וההיצע שגורמים לגוף לייצר עוד ועוד חלב ללא הפסקה עבור התינוקות הניזונים ממנו. אני מוצאת שיש בכל חלקי הפאזל הללו, שמתחברים לכדי תמונה אחת מדהימה, מן סוג של נס הבריאה, לא פחות מההריון והלידה שקדמו לה. משום שאנחנו א.נשים שנותנים חשיבות רבה לידע ולמידה, ישנה אפשרות שהבנה והטמעה של רעיון ההנקה כמושג פיזיולוגי ולא אידיאולוגי, יוכלו לייצר יתרון משמעותי בהצלחת התהליך. יש כמובן עוד כמה דברים שכדאי לעשות ולפעול, אבל החלק המשחרר מהרבה מיתוסים, אמונות ודעות שנשמעות מבחוץ, יכול להיות שומר הסף על ההנקה ולהוות סוג של מוטיבציה והעצמה.

יחד עם זאת, כאשת מקצוע בתחום יעוץ הנקה וליווי נשים סביב היריון, לידה והורות, אני מתייחסת גם לקשיים ולאתגרים שיכולים להיות חלק מעולם התאומות, ונותנת הרבה מאד מרחב יצירתי למצוא את הדרך המתאימה ביותר לאשה, למשפחתה ולילדיה להיות חלק מתהליך ההזנה, ההנקה וההענקה.

 

להניק ולהעניק

כפי שכבר ציינתי בפסקה הקודמת, ההנקה היא למעשה השלב הרביעי של הלידה. (שלב ראשון הוא שלב מחיקה ופתיחה של צוואר הרחם, שלב שני הוא שלב יציאת התינוק/ות ושלב שלישי הוא שלב יציאת השליה/ות) וככזה המענה על שאלת חשיבות ההנקה היא כמו לשאול את החשיבות של כל אחד מהשלבים הקודמים ובכלל  של כל תהליך ביולוגי שקיים אצלינו בגוף.

אפשר כמובן לפרוט את היתרונות הרבים שיש להנקה, הן לתינוקות והן לאמא, אבל בהחלט חשוב שנבין שזוהי ברירת המחדל, זו הדרך הבסיסית של הגוף להמשיך את התהליך ולכן הוא גם מתגייס לעשת זאת בכל היבט אפשרי.

הנקה היא להרבה מעבר להזנה. הנקה היא הענקה בהרבה מובנים רבים אחרים – חום פיזי של האם מסייע בוויסות תהליכים שקורים אצל התינוק היונק כמו דופק, לחץ דם, תהליכים הורמונלים ועוד, אבל החום הפיזי נותן לתינוק גם תחושת בטחון בסיסית לאחר השהות הארוכה ברחם. שם ברחם, הכל היה פשוט יותר, בטמפרטורה קבועה ונעימה, ללא תחושת רעב או כאב, הזנה מיידית ללא הצורך לדרוש אותה ובאופן כללי, תחושה שכל מענה מסופק באופן מיידי. כאמור, היציאה אל מחוץ לרחם, גם בלי להשתמש במילים קשות, אפשר להבין כמה היא לא פשוטה וכמה התינוק צריך להשלים עם המעבר הזה ואל העולם החדש שבחוץ. ותפקיד האם, כאמור, הוא לעשות ככל יכולתה ל מנת לסייע לתינוק לרכוש תחושת בטחון, אמון, שלווה ורוגע על מנת שהוא יוכל לעשות את מה שהוא צריך בעצם לעשות וזה… לגדול.

הטוב ביותר לשניהם יחד ולכל אחד לחוד

  • מספקת את המזון המתאים ביותר:

חלב אם עונה באופן מושלם על הצרכים התזונתיים של התינוק בכל שלב בחייו.

חלב אם מתעכל בקלות עקב התאמתו להתפתחות מערכת העיכול

חלב אם פועל כמרגיע טבעי ותמיד מוכן בכמות וטמפרטורה נכונה.

חלב אם משתנה בהנקות השונות וכך התינוק מתרגל למגוון טעמים.

  • ההנקה מסייעת במניעת עצירות – יוצרת הפעלה טובה של שרירים טבעתיים, רצוניים ולא רצוניים.
  • מגבירה את ההגנה נגד דלקות אוזניים, ריאות , קיבה ומחלות כגון סכרת ילדות.
  • מפחיתה את הסיכוי לחלות באסתמה, אטופיק דרמטיטיס ואקזמה (הנקה במשך שלושה חודשים ראשונים אפילו מספיקה לזה…)
  • מחזקת את מערכת החיסון ולמעשה הקולסטרום הראשוני נועד בדיוק למטרה הזו. (לכן חשוב לתת אפילו כמה טיפות בסחיטה בימים הראשונים שלאחר הלידה)
  • מפחיתה אלרגיות ועשויה להגביר את ההגנה נגד SIDS, המוכר גם כמוות בעריסה.
  • מקדמת התפתחות תקינה של הפה והלסת ותורמת לבריאות השיניים.
  • עשויה לסייע בקידום התפתחות מוחית, בשל החלבונים בחלב האם המותאמים להתפתחות המוח.
  • חשוב לציין את חשיבותו של חלב האם להתפתחות של פגים המסייע להם להתגבר על סיבוכים אפשרים האופיינים למהלך שהייה בפגיה כגון דלקת מעי (NEC), נזק לרשתית העין ומחלות של מערכת הנשימה.

 

הטוב ביותר עבורך

  • מקדמת את ההתקשרות (bonding) בין האם לתינוקה, בזכות הקרבה והמגע עם התינוק. בניית קשר זה נמצא כיעיל בהפחתת הסיכוי לדיכאון אחרי לידה שמופיע אצל כ- 10-15% מהיולדות.
  • מסייעת לרחם לחזור לגודלו הטבעי לאחר הלידה ולשליטה בדימום שלאחר הלידה. (כיווצי הרחם נובעים מנוכחות מוגברת של אוקסיטוצין, אותו הורמון שנוכח בלידה ומייצר את הצירים והתכווצויות הרחם)
  • עשויה להקטין את הסיכוי לסרטן השד, הרחם והשחלות ולאוסטיאופורוזיס.
  • מסייעת בשריפת שומנים שנצברו במהלך ההריון היות וצורכת הרבה קלוריות. (ובגלל זה גם מייצרת תחושה של רעב מוגבר.. בהמשך נדון בנושא התזונה בזמן הנקה)
  • לעומת תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל): חוסכת כסף וזמן (שטיפת בקבוקים, סטריליזציה).

 

 

איך עושים זאת בזוגות או בשלשות

ישנם כמה כללים חשובים להצלחה של הנקת תאומים או שלישיות:

  1. לרוב הריונות מרובי עוברים מסתיימים לפני תאריך הלידה המשוער, והתינוקות עשויים להיות קטנים ולעיתים גם מתקשים ביניקה (לפגים יכול להיות קשה במיוחד גם מסיבות הקשורות בנשימה וגם ברפלקס היניקה שעדיין לא הבשיל). לפיכך ההמלצה היא להתחיל בשאיבה כמה שיותר סמוך ללידה על מנת להביא את הגוף לכדי ייצור של חלב אם באופן מלאכותי ולדאוג שכמויות החלב יהיו טובות כאשר התינוקות יהיו חזקים מספיק כדי לינוק בכוחות עצמם.
  2. לסחוט את הקולסטרום ידנית לתוך כפית (אפשר להשתמש בכפית פלסטיק, לעשות לה עיקור – סטריליזציה במים רותחים). אפשר לאסוף את הקולסטרום מתוך הכפית לתוך מזרק קטן ולטפטף לפיו של התינוק תוך כדי מתן אצבע של המאכיל בתוך פיו של התינוק. האכלה זו נקראת "האכלת אצבע – finger feeding" והיא משמרת ומחזקת את רפלקס המציצה/יניקה וגם מלמדת את התינוק את עיקרון המציצה והתגמול (בניגוד להאכלה מבקבוק).
  3. בהמשך לסעיף 2 – האכלת התינוקות באמצעות צינורית והאכלת אצבע (אפשר לבקש ממחלקת הילודים או הפגיה צינורית זונדה שנקראת פרנצ'5.). לשים את האצבע בתוך פיו של התינוק (נקיה וללא ציפורן) כאשר כרית האצבע מופנית כלפי החיך העליון, להדביק אותה לחיך ולהרגיש את הלשון ופיו של התינוק מקיפים את האצבע ומתחילה פעולה של מציצה. להכניס בעדינות את הצינורית הדקה לפה מזוית הפה, כאשר החלק השני נמצא בתוך הבקבוק עם החלב (שאוב או תמ"ל). חשוב להקפיד שהבקבוק יהיה לפחות בגובה הראש של התינוק, שיהיה מונח על ברכי המאכיל או על כרית ליד. בתחילה צריך יהיה עזרה וסיוע בהתארגנות אבל עם הזמן התהליך נעשה פשוט וקל לתפעול. יש לא מעט הורים שמדווחים בשמחה גדולה כי האכלת אצבע מספקת להם תחושה של מעורבות גדולה בתהליך, של וויסות הכמויות שהתינוקות מקבלים ובכך מעודד אותם כי האפשרות שינקו הנקה ישירה מהשד יותר אפשרית בעתיד הקרוב.
  4. להניק אותם אחד אחד. כלומר להניק תאום אחד ואז להיניק את השני. כן, גם אם יש איזה דימוי מוצלח ומרגש של הנקה כפולה, הנקה בו זמנית של שני התינוקות יכולה להיות אתגר גדול מדי, בוודאי לשלבים הראשונים. גם אמא שהניקה כבר בעבר והיא מנוסה, זקוקה לזמן היכרות עם התינוק שלה וכאשר היא מניקה אותם בנפרד היא זוכה ללמוד ולהבין את הצרכים הייחודיים של כל אחד ואחד מהם בנפרד. זמן ביסוס הנקה ממוצע אורך כששה שבועות. בזמן הזה אפשר ללמוד וללמד את התינוק לגבי התנוחות הרצויות, זמני ההנקה וכמובן יכולת היניקה של כל אחד מהם. בזמן הזה הם לאט לאט מסתנכרנים ואז אפשר בהדרגה לעבור להנקות כפולות. יש לא מעט אמהות שיעדיפו לכל אורך תקופת ההנקה להניק בנפרד. יתרון נוסף שיש להנקה בנפרד היא הזמן הייחודי שבו האם מבלה עם התינוק היונק, כפיצוי לחלוקת תשומת הלב שיש בהורות לתאומים.
  5. כעיקרון נהוג להמליץ להניק תינוק צד אחד עד לריקון השד ובמקרה הצורך להציע צד שני, כמו קינוח J… אלא שבהנקת תאומים המצב מעט שונה, ומקדישים צד לכל תאום. ההמלצה היא להניק בכל פעם תאום צד אחד במשך יממה ולהחליף ביממה שלאחריה. יש כמה יתרונות בצורת ההנקה הזו והעיקריים שבהם: 1. היונק החזק מבין השניים (וכמעט תמיד יש מצב כזה) משמר ואף משפר את כמויות החלב ומאזן בין שני הצדדים. 2. החלפת הצדדים טובה להתפתחות של כל אחד מהם מבחינת גופנית.
  6. יצירתיות היא שם המשחק בהורות בכלל ובהורות לתאומים ושלישיות בפרט. עומס הפעולות שיש לבצע בזמן קצר יכולה ליצור תסכול ואי שקט אצל האם ועל מנת לקבל תחושת הצלחה בהנקה ולהתחבר לידיעה שהיא מעניקה ככל יכולתה, יצירתיות בהזנה ושילוב של בקבוקים עם הנקה יכולה לעשות את ההבדל.
  7. על מנת שיצירתיות תסייע להנקה ולא תפריע לה ההמלצה שלי היא להכין טבלת רישום ארוחות וטיפול בתינוקות מבעוד מועד ולדאוג להדפיס הרבה דפים ממנה או להיעזר באפליקציות מתאימות (וההיצע גדול למדי) . הרישום יכלול למעשה דף לכל תאום ובעמודות יהיה רשום – תאריך, שעה, הנקה/בקבוק, צד של הנקה (זוכרים? צריך להחליף כל 24 שעות צד ומאד קשה לזכור לאורך זמן..) משך ההאכלה, יציאות (קקי/פיפי). אפשר כמובן לצמצם באותו דף כדי לבחון בו זמנית את הרישומים של התאומים. הרישומים נועדו לעשות סדר אבל גם לסייע לשאר התומכים והעוזרים במלאכת הטיפול בתאומים שמאכילים, מחליפים ומרדימים. בהקשר הזה אם משלבים בקבוקים ומאכילים לסירוגין את התאומים פעם זה מבקבוק והשני מהשד ומחליפים בהאכלה הבאה, הרישום יכול להקל על כולם לדעת מי קיבל מה ומתי.
  8. תמיכה – מילת המפתח בכל הקשור להורות לתאומות ובהקשר של הנקה יש לה חשיבות רבה ביותר. תמיכה מבוטאת גם ביצירת קשר עם אשת מקצוע (מדריכת או יועצת הנקה) בעלת ניסיון בליווי ויעוץ לאמא עם תאומים. כדאי מאד ליצור קשר לפני הלידה, לקבל ממנה את ההכנה המתאימה ולהזמין אותה כבר מיד לאחר הלידה כדי להתחיל בתהליך המשותף. תהליך של ביסוס הנקה אצל תאומים יכול לקחת תקופה ארוכה ולכן אני ממליצה לקחת בחשבון שגם תהליך הליווי יהיה ארוך. בקשו מהקרובים לכם, שאולי יעזרו לכם לממן את היעוץ ובכך יפגינו את תמיכתם. אני מוצאת שלחלק הזה יכולה להיות השפעה מאד משמעותית על ההצלחה והמוטיבציה של האם והאב. אני ממליצה לשוחח על הנושא בטרם הלידה, להבין את העמדות של הקרובים ולהסביר את העמדה שלכם בנושא. לבקש שיתמכו או לכל הפחות שלא יחלישו. קרובים ומכרים רוצים מאד לעזור ולפעמים עושים זאת בדרך פחות תומכת ואולי אפילו בעייתית, ולכן אם מבהירים מראש את הנקודות שחשובות להורים הטריים, אזי התומכים יכולים לדעת מה באמת נדרש מהם ובאיזה אופן.

 

האתגרים בהנקת יותר מתינוק אחד 

האתגרים רבים ומגוונים. החל משלב הלידה שעשוי להשפיע במיידית על יכולת התינוקות לינוק (תינוקות מושפעים מאד מלידות התערבותיות החל משימוש בזרזים ועד ניתוח קיסרי ומתקשים יותר להתחבר וגם אופי יצור החלב הראשוני יכול להיות מושפע מזה), החיבור בין האם לתינוק (האנטומיה של השד ופיו של התינוק – לוקח זמן להבין את ההתאמה ואיך באמת עושים את זה בצורה היעילה והטובה ביותר שגם תייצר חלב בכמות מספקת לתינוק וגם לא תיצור כאבים או פצעים אצל האם). בהמשך יכולים להופיע אתגרים נוספים כמו גודש ובצקת, פטריה בשד, שלפוחיות חלב ואפילו דלקת בשד. כן, אני מציינת חלק נכבד מהאתגרים שיכולים לצוץ על מנת להעביר מסר חשוב – אפשר להתגבר על מרבית האתגרים. את חלקם אפשר אפילו למנוע או להקל בשלבים מאד מוקדמים ועל חלקם אפשר להתגבר בהדרגה תוך כדי תנועה ולמידה של האתגר, האם והתינוק שלה. אשת מקצוע מנוסה ומיומנת תדע לאבחן וגם להמליץ על הטיפולים המתאימים. נדרש שיתוף פעולה, דיווח על בסיס יומי וכמובן רצון ומוטיבציה להמשיך עם התהליך למרות האתגרים. הרי אתגרים קיימים בהרבה מאד מצבים בחיינו, בפרט בגידול ילדינו… בהנקה הם זמנים ועשויים לחלוף מאד מהר בטיפול נכון.

מה עושים שנגמר החלב? –החלב לא נגמר לפתע פתאום. חלב אם בשדי האמא הוא תוצר של ביקוש. כשהביקוש יורד כך גם הייצור. ביקוש דהיינו יניקה של התינוק או שאיבה. וזה אחד העקרונות החשובים שצריך לשים לב אליהם בפרט בשאיבות. אמהות רבות מתקשות להקפיד על מספר מינימלי של שאיבות ביממה, שעומד על 8 פעמים, בפרט אחרי הלידה, כשהן עייפות וכאובות, ומקוות שגם שש פעמים יספיקו, על מנת שהן יוכלו לישון בלילה. לצערי לא כך הגוף עובד, ולמרות שבתחילת הדרך, הגוף מייצר יותר חלב ממש הוא אמור (מנגנון שלוקח לו זמן להתאזן ביחס למה שהוא אמור לתת), אזי אחרי מספר שבועות, קרוב לחודשיים, האמא תבין שכמויות החלב יורדות ומאד קשה להחזירן בשלב הזה לכמות הנדרשת. במקרים כאלה, אם התינוק ניזון מהנקה מלאה, ייתכן ויהיה צורך לשלב בתמל וכמובן לעשות מאמץ להגביר ייצור בעזרת שאיבה ואפילו בעזרת תוספי מזון כגון חילבה או מורינגה.

תאומים שלי נולדו בשבוע 41 במשקלים מכובדים של 3.365 ו – 3.240. על פניו משקלים שיכלו לנבא הנקה טובה ויעילה במיוחד לאמא עם ניסיון כמו שלי. ואז, מספר שבועות אחרי הניתוח הקיסרי (שכאמור השפיע במידה מסוימת על הרבה דברים וגם על ההנקה) הבנתי שאחד התאומים לא עולה במשקל כמו שצריך וככל הנראה לא יונק טוב. אחיו ינק מצוין וזאת למרות שגם העליה שלו לא היתה מזהירה, אבל אצלו זה היה קשור למום לבבי איתו נולד. הגעתי לביקור אצל יועצת הנקה, זכיתי להצמדה מרשימה של היונק "הסורר" לשד, האכלה טובה ו… בבית חזרתי לתסכול ולייאוש. הוא שוב לא הצליח להתחבר. אגב, היועצת הסבירה לגבי מבנה אנטומי שקצת מקשה עליו להתחבר, אבל אז לא היה לי את הידע והניסיון הרב שצברתי עד היום, ולא קיבלתי ממנה הנחיה ברורה כיצד ואיך להניק אותו על מנת לעזור לו להתחבר. באותו היום, התסכול הגיע למימדים שלא יכולתי לעמוד בהם ובחרתי להפסיק. כן, בחרתי להפסיק את התאום שאיתו היה מאתגר בגיל חודשיים. אחרי חודשיים של הנקה מלאה ולהמשיך להניק את אחיו התאום. ההנקה היתה איתו קלה ונעימה וזה כל מה שהייתי צריכה בעצם – שפיות, רוגע ונועם. והבנתי שאוכל להשיג זאת בבחירה להעניק לבני הזנה מבקבוק, להיות רגועה ולדעת שהוא עולה במשקל, נינוח ורגוע. לסיכומו של עניין המשכתי להניק את אחיו עד גיל תשעה חודשים (כשבמקרה שלו נזקקתי לצערי לתת לו תוספות בהנחיית רופאים, אבל הנחיה שהתבררה כמוטעית. אבל אני שמחתי שיכלתי לתת לו את הדבר הטוב ביותר עד הניתוח). אחיו התאום המשיך לקבל ממני את הבקבוק באהבה גדולה וידעתי שאני מעניקה לו אמא רגועה, נינוחה ובטוחה בעצמה. (אגב, היה לי בזמנו עוד ילד, בני הבכור בן 3.5 שהיה זקוק לי לא פחות מהשניים האחרים…)

אז מה יש לומר? כן לפעמים אנחנו עושות בחירות אמיצות, מעט חריגות, אבל אנחנו, האמהות, בתוכנו יודעות, שאנחנו עושות את הכי טוב למען ילדינו.

שלכם

איילת להב

ליעוץ ראשוני ללא עלות עם איילת לחצו

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.