התאומים שלי החלו לריב יותר – ואז הבנתי מה זה אומר

0 601

היום הילדים האוהבים והטובים שלי רבו… זה התחיל במילים ונגמר במעשים.

הסתכלתי מהצד ולא התערבתי שעד שזה הפך לנעים הרבה פחות  – כלומר, התפתח למכות.

ואז נזכרתי בדבר שחברה טובה ואשת מקצוע מדהימה ורד בן פורת אמרה לי. מדובר באחת העצות הטובות שקיבלתי כאשר

שאלתי אותה האם להפריד את הילדים בכיתה א' או לא . . .

ורד הכינה אותי למצב בו הילדים יריבו הרבה יותר, כאמצעי לשימור הקשר. בנוסף לעובדה שהם נפרדו מהגן, מהגננות האהובות, מהחברים הרבים . . .הם עומדים בפני הלא נוגע.

קיים אלמנט נוסף ומאוד משמעותי. לאחר שש שנים בהם הם מבלים יחד החל משלב היותם ברחם, בכל המסגרות, חולקים חדר וחלומות, לראשונה הם יבלו את שעות הבוקר בנפרד.. כל אחד לבד..

נכון שהם יכולים להיפגש בהפסקות, ושעם כל אחד ילמד חבר אחד טוב לפחות, בצהריים הם ילכו יחד הביתה או לצהרון, ובלילות המיטות שלהם כל כך קרובות

ויחד עם זאת… הם יודעים שמשהו עומד להשתנות

ובמצבים כאלה, אתה לא יכול תמיד לבטא את עצמך במילים.. במיוחד כאשר מדובר בילדים קטנים

אז רבים… ונוגעים.. כאילו נותנים מכה שלמעשה מדובר במצוקה

בפועל.. הרצון הוא לשמור על מערכת היחסים המיוחדת כל כך

 

 

החלטתי לא לכעוס,אלא לקחת אותם לחדרם ולחכות שיירגעו.. כל אחד בזמנו

אור הציע ליובל את הספר שלו, וביקש ממני לחבק אותה.. אולי גם קצת בשבילו

והיא ביקשה חיבוק נוסף ואת הקרבה שלי ושלו

וכעת.. בזמן שאני כותבת שורות אלו הם בחדרם מדברים, משחקים ואוהבים

כי זו המהות של תאומים

ועלינו לזכור וזו לא קלישאה – אין ילדים רעים יש ילדים שרע להם

ואם נדע לזהות את המצוקה ולפעול בהתאם

הפתרון יהיה הרבה יותר מהיר ואפקטיבי

בעוד כמה ימים תחל שנת הלימודים ואני מוכנה לרגעי הביחד, האהבה, למריבות, לאתגרים ולאכזבות

אני אהיה פה בשביל שניהם יחד וכל אחד לחוד, בנסיון גם להיכנס לנעלייהם הקטנות ולמחשבות שבמראשם מתרוצצות

וכך לנסות ולהגיע לפתרון בעיות . . .

 

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.